פתרון'לס

פתרון'לֶס

הכיסא מולי עודו חם ואני ממהר לרשום הערות אחרונות במחברת, לפני שהתובנות יתמוגגו בלהט האימון הבא שיתחיל בעוד רבע שעה. הנייד רוטט על המדף.

- אני יודע שאתה פנוי. 10:30 עד 10:45. איך הזכרון שלי?

- מרשים. מה חדש?

- אני צריך עצה מחבר. מיני אימון אם יש לך כוח בהפסקה.

- בוא ננסה.

- ספרתי לך שבשנה האחרונה השכן החדש חונה בחנייה של אבא שלי מידי פעם. אבא מגיע עם הקניות והחניה חסומה. הוא מתקשר אלי שארד לטפל בייצור הזה. לא מעניין אותו אם אני עם לקוחות במשרד. החניה קודמת לכל.

- תזמין משטרה או פקח עיריה.

- עשיתי. לא עוזר. לטענתו הוא חונה רק "לכמה דקות" ועד שהם מגיעים, אם בכלל, ממילא הוא זז לקצה הרחוב. הוא משתמש בחניה כל יום כשאבא שלי לא בבית. ובתור פנסיונר אבא, שיהיה בריא, תמיד חוזר כשהחניה תפוסה. הבעיה שזה החריף: התחלתי לקפוץ לחלון כשאני שומע רכב חונה מתחת לבנין. מחכה לרכב של השכן – יורד בריצה ועוצר אותו בצעקות. אבל לרוב אלו סתם מכוניות אחרות בשכונה, בחניות הסמוכות. אני לא יכול לעבוד כמו שצריך. אני יושב דרוך כל הזמן.

- ממש מעצבן. אתה בטח לא מרוכז בעבודה. בסטרס כל הזמן.

- ממש ככה. אבל אתמול שמתי לב שגם הילדים "נדבקו ממני". כשהם בבית הם התחילו לקפוץ מהכורסא ולרוץ לחלון אם נשמע להם שמישהו מתקרב לחניה של סבא. גם הם דרוכים. מטורף, לא? אז לא רק שאין לי פתרון - יצרתי בעיה לכל המשפחה בהתנהגות שלי.

- למה אתה לוקח אחריות על הבעיה של אבא שלך? אני זוכר אותו מטיולי השטח – הוא עדיין חזק, בלי עין רעה. למה הוא לא מטפל בשכן בעצמו?

- לא נעים לו. אמא מכירה את אח שלו. ברור שלי שזה אחריות שלו אבל אני מחפש פתרון המון זמן ולא מוצא וזה ממש מתסכל. חשבתי אפילו להציע לאבא לעבור דירה, וזה פתרון טפשי כי לשנינו נוח שהוא גר מעלי.

- ומה יקרה אם לא? אם לא תחפש פתרון.

- מה??

- אנחנו מכירים כבר שלושים ומשהו שנה. נכון? תמיד כשצריך להרים איזה פרויקט – פונים אליך. אתה דוחף ועוקר הרים ומקים צוותים עד שהכל מנגן מושלם. זה אתה.

- נכון.

- אתה "פותר בעיות" באופי שלך. רואה בעיה ומייצר פתרון. מקרשים או מבטון אבל תוך כמה דקות הכל עובד. ומה הכי קשה ל"problem solver"? לעזוב בעיה לא פתורה.

- אתה מציע לי לעזוב את הבעיה הזו? מה ההגיון? מה זה נותן?

- אני מציע, ולא רק לגבי הבעיה הנוכחית, להפנים שלפעמים יש בעיות שאין להן פתרון. לפחות במסכת הערכים שלך או בסדרי העדיפות שלך. הרי יכולת להקדיש לזה כמה חודשים בבית משפט ולהתעסק רק בזה עד שזה ייפתר, או לחילופין יכולת לפנצ'ר או להצית לו את הרכב. אבל זה לא אתה. לא תחייה עם עצמך אם תשתמש באלימות. וגם יש לך דברים חשובים יותר לעשות מאשר לבטל את זמנך על איזה דביל.

- בהחלט. בעיקר שהשכן לא ממש בריא בנפשו. אמא אומרת שהוא על כדורים המון שנים. אז להתעמר בו כפתרון לנושא – לא בא בחשבון.

- אז קח את החמלה הזו ונניח שאחרי חודשים של צעקות, אולי זה מה שהוא מסוגל לעשות. השתפר המצב מאז שהתחלת להעיר לו?

- נראה לי שקצת. עכשיו הוא רק פורק את הקניות או הדברים שהוא מביא הביתה ולא חונה יותר מחצי שעה.

- יופי. אז הוא מתאמץ. זה משהו. ובצד שלכם - במקום חוש השמיעה שפיתחתם, שאתם שומעים רכב שחונה בקצה הרחוב, אולי אפשר להחליט לשים מוסיקה במשרד או בבית? להתרגל לחזור לשגרה. דמיין שהושמעה צפירת הרגעה.

- קשה.

- אני מבין שקשה, אבל תכלס יש פה שינוי דפוס יותר כללי שאני מקווה שתאמץ: "לא כל בעיה חייבים לפתור".

- המממ... זרקת פצצה ואני יודע שנגמר הזמן...

- כן... שחרר. תחשוב אם אתה יכול להשיג שקט נפשי בלי לפתור את הבעיה הפעם.

- תודה יא אח. מרגיש שירדה לי אבן מהלב.